פסק-דין בתיק ת"ק 002557/02

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

לאור הודעת התובעים מיום 09/10/02 על פיה, הם מבקשים להמשיך בהליכים בפני בית משפט זה, יש לדון ולהכריע בבקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

ביום 16/09/01 נחתם הסכם בין התובעים לנתבעת לרכישת יחידת נופש (להלן: "ההסכם").

על פי ההסכם מחירה של יחידת הנופש הינו בסך של 10,000$.

התובעים טוענים בתביעתם, כי חתמו על ההסכם מתוך לחץ והטעיה שהוטעו על ידי הנתבעת ועל כן עותרים הם לסעדים הבאים:

א.         לקבוע כי ההסכם שנחתם בין התובעים לבין הנתבעת ביום 16/09/01 בוטל כדין על ידי התובעים.

ב.         לחייב את הנתבעת להשיב לתובעים את הסך של 4,410 ש"ח, בצירוף ריבית חריגה בסך של 135 ש"ח ששולמו על ידם, באמצעות כרטיס אשראי.

 ג.         להוכיח לתובעים כי הזכיה שנמסרה להם היא אכן הזכיה שיועדה להם ולחייב את הנתבעת לשלם להם את סכום המתנה בסך של 1,370 ש"ח.

ד.         ליידע את התובעים אם נתקיימה הגרלה לזכיה במכונית ומה תוצאותיה.

הנתבעת טוענת, כי הסעד העיקרי אותו מבקשים התובעים הוא הצהרה על ביטולו של ההסכם וכי סעד ההשבה הינו בגדר סעד נלווה.

לטענת הנתבעת, בית משפט זה, נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה הואיל ושווי העסקה על פי ההסכם, עומד על סך של 44,100 ש"ח, דהיינו סכום העולה על הסכום המירבי הנתון לסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

לפיכך טוענת הנתבעת, כי בית משפט זה אינו מוסמך להורות על ביטול ההסכם ומן הדין לדחות את התביעה בהתאם להוראות תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי ") או לחלופין, כי על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו על פי סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") ולהורות על העברת הדיון בתביעה, לבית משפט השלום.

מנגד טענו התובעים בתגובה בכתב שהוגשה על ידם, כי הסעד העיקרי המבוקש בתביעתם, הוא החזר סך של 4,410 ש"ח ששולמו על ידם.

עוד הוסיפו התובעים וטענו בתוספת לתגובתם, שהוגשה ביום 23/08/02, כי ניתנה על ידם הודעת ביטול של ההסכם וכי בית משפט זה אינו נדרש לדון בהצהרה על ביטול העסקה אלא בהשבת הסכום ששולם על פי ההסכם שבוטל.

כן טוענים התובעים כי היות וסכום התביעה מצוי בגדר סמכותו העניינית של בית משפט זה, מוסמך הוא להכריע גם בשאלת תוקפו של ההסכם כשאלה שבגררא.

בשאלת סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, לדון בתביעות מסוג התביעה שבנדון, ניתנו החלטות סותרות. הנתבעת הגישה החלטות התומכות בעמדתה והתובעים צירפו החלטות התומכות בעמדתם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, על בסיס הוראות החוק הרלבנטיות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות, נקבעה בסעיף 60 לחוק הקובע לאמור:

"(א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעות אזרחיות שהגיש יחיד,